על תזונה וויסות חושי

בשנים האחרונות מתגברת אצל אנשי מקצוע בעולם המערבי הידיעה כי קיים קשר חזק בין הסביבה לבין התפתחות של לקויות והפרעות התפתחותיות אצל ילדים. בסדרת כתבות ננסה לבדוק מהי הגישה הביו- רפואית לטיפול בהפרעות ולקויות התפתחותיות, וכיצד ניתן ליישם אותה. בחלק הראשון- על תזונה וויסות חושי

 

טל קירשנבוים  22.12.10

 

תלמה קינן-פינץ היא פזיותרפיסטית התפתחותית ומטפלת הוליסטית המתמחה בטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים על פי הגישה הביו-רפואית. תלמה היא גם אמא מיוחדת בעצמה. במשך כשש שנים ניהלה תלמה את פורום התמיכה להורים לילדים עם אוטיזם ו-PDD באתר תפוז. בשנים אלה החלה הגישה הביו-רפואית לטיפול באוטיזם להיות פופולרית יותר ויותר אצל הורים לילדים עם אוטיזם. מקורה של הגישה בפרסום מחקרים ומאמרים רבים בארצות הברית, הקושרים בין גורמים סביבתיים, גופניים ומטבוליים אצל ילדים, לבין לקויות התפתחותיות. על פי הגישה הביו-רפואית, למערכת העיכול, מערכת החיסון ומערכת פירוק הרעלים בגוף השפעה מכרעת על התפתחות המוח אצל תינוקות וילדים.

 

לאחר שפרשה מניהול הפורום, החלה תלמה להתמחות בטיפול בילדים בגישה הביו-רפואית. עד כה סייעה תלמה למאות הורים לטפל בילדיהם באמצעות גישה זו, והיא מרצה בפני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים בהתנדבות בכל רחבי הארץ. פגשנו את תלמה כדי לשמוע על הגישה שסחפה אחריה גם את ההורים המיוחדים בישראל, והתרחבה מתחום האוטיזם לשלל לקויות התפתחותיות. בחלק הראשון בסדרת הכתבות ננסה ללמוד האם קיים קשר בין תזונה לבין ויסות חושי אצל ילדים.

 

הפרעות בארגון וניתוב המידע מהעולם ומגופינו

ויסות חושי היא היכולת שלנו לארגן ולנתב את המידע שאנו מקבלים מהסביבה ומגופנו באמצעות החושים שלנו לשימוש יומיומי. תינוק נולד ומתחיל להבין את העולם באמצעות 5 חושים חיצוניים: ראיה, שמיעה, טעם, מגע, וריח, כאשר בנוסף קיימים בבני האדם עוד שלושה חושים פנימיים החינויים להבנת העולם והתמצאות בו: החוש הטקסטילי, המתייחס למגע ומספק למוח מידע אודות המרקם, הצורה, הגודל והאובייקטים בסביבה, החוש הווסטיבולרי, האחראי על היכולת שלנו לשמור על שיווי משקל ולייצב את עצמנו, והחוש הפרופריוספטיבי, המספק לאדם מידע באמצעות השרירים, הגידים והמפרקים אודות היציבה, הכיוון והתנועה של חלקי גופנו השונים.  
אצל ילדים המתפתחים בצורה תקינה, תהליך העיבוד החושי הוא כזה שבו מערכת העצבים מקבלת את המידע החושי ומפרשת אותו לידי פעולה. יכולת עיבוד זו מסייעת בתקשורת חברתית, התפתחות הכישורים המוטוריים, וכן ריכוז וקשב ללמידה. לעומת זאת, ילדים עם בעיות בויסות החושי מתקשים להשתמש במידע המתקבל מהחושים הללו על מנת לתפקד וכתוצאה מכך חווים קשיים חברתיים ומוטריים וכן פגיעה ביכולת הריכוז והקשב בחיי היומיום.
הקושי בויסות החושי יכול להתבטא או בתת תגובתיות (היפוסנסיטיבי), כלומר חיפוש אחר גירויים תחושתיים עוצמתיים יותר, או בתגובתיות יתר (היפרסנסיטיבי) שתתבטא בהימנעות מגירויים. לרוב בנים נוטים לסבול מתופעות של תגובתיות יתר לעומת בנות שנוטות לסבול מתת תגובתיות. חשוב לציין כי ישנם ילדים הסובלים מתת תגובתיות ומתגובתיות יתר גם יחד.

כיצד בא לידי ביטוי קושי או הפרעה בויסות החושי?

"ילד הסובל מתת תגובתיות למגע אינו יכול לאמוד עצמת הפעלת כוח וכאב ולכן יפעיל כוח מופרז על חפצים, לא ידע לתכנן את התנועות שלו כמו שצריך, ייפול וימעד הרבה. בנוסף, תתכן גם נטיה להתחכך באנשים בצורה לא נעימה ולהגרר לתיגרות אלימות שכן הוא ייחפש את המגע." אומרת קינן-פינץ: "ומנגד, ילד הסובל מתגובתיות יתר למגע, יחווה את המגע בצורה מוקצנת ולא נעימה, וכל נגיעה תלחיץ אותו. כתוצאה מכך הוא ימנע ממגע עם אנשים. ילד כזה יכול לפתח סלידה ממרקמים שונים כגון חול ודשא וכן ממרקמים מסוימים באוכל. ילד הסובל מויסות חושי שמיעתי ימנע מחלל רועש, ישמע צלילים שלרוב אנשים אחרים מתעלמים כמו זמזום של אור או מקרר, או יהיה מוטרד מרעשים סביבתיים כגון כיסוח דשא. דוגמא נוספת היא ילד הסובל מקושי בויסות החושי של הטעם ימנע ממאכלים בעלי מרקם מסוים או יעדיף מאכלים עם טעם חזק, וילקק וילעס חפצים לא אכילים כגון עפרונות או קצוות השיער." אומרת קינן-פינץ.

 

"ילד הסובל מבעיות בחוש הפרופריוספטיבי למשל יכול לחוות קשיים בתחומי המגע, שיווי המשקל והתנועה כגון עלייה וירידה במדרגות. חשוב לציין שישנם סימפטומים רבים לקשיים בויסות החושי, אך לא כל הילדים מציגים את כל הסימפטומים וכן גם כאשר ילד מציג סימפטום מסוים זה לוא דווקא מראה על בעיות בויסות החושי ולכן רצוי לפנות לאבחון הבעיה." היא מוסיפה.

 
השפעת התזונה על הויסות החושי במח
"ישנו קשר חזק בין תזונה לבין בעיות בוויסות החושי, ולרוב שינוי מסוים בתפריט יכול להוביל לשיפור משמעותי בבעיות אלו אצל ילדים". אומרת תלמה קינן-פינץ: "בעיות בוויסות החושי ובעיות קשב וריכוז הנובעות מכך, מקורן בין השאר בחומרים המשמרים ובצבעי המאכל שמוסיפים בתעשיית המזון. ילדים אוכלים מעט מאוד בשר ואם כבר אוכלים אז זה בשר מתועש ויחד עם מיעוט בירקות טריים הם לא מקבלים מבחינה תזונתית את כמות המינרלים והויטמינים היכולים לעזור לבעיות בוויסות החושי".
קינן-פינץ מציעה מספר דרכים בהן ניתן לשפר ולשלוט בסימפטומים של הבעיה, כאשר הראשונה שבהן היא עלייה בכמות הירקות החיים והטריים המכילים ויטמנים ואינזימים אשר משפרים ספיגה של הויטמינים בגוף. הירקות המומלצים ביותר הם ירקות ירוקים כגון ברוקולי, סלרי, עלי מנגולוד, ותרד, שכן הם עשירים במגנזיום המוריד היפראקטיביות ומשפר ויסות חושי. לדברי קינן-פינץ, אם יש אפשרות רצוי להשתמש בירקות אורגניים, שכן חומרי ההדברה והריסוס מגבירים את תופעות הויסות החושי.
 
"דרך שנייה לטיפול היא במתן בשר אדום, לא מתועש, לפחות פעמיים שלוש בשבוע" אומרת קינץ-פינץ: "הבשר צריך להיות בשר אדום של פרה אמיתית וללא חומרים משמרים וצבעי מאכל אשר מעלים היפראטקיביות ובעיות בוויסות החושי. בשר אדום הוא מקור מצוין לויטמינים ממשפחת B ולחומצה אמונית. אני ממליצה להרכיב מנה שתהיה מורכבת משליש בשר אדום לא מתועש ולא קפוא, שליש ירקות חלקם מבושלים וחלקם טריים ושליש מנת פחמימות, עם עדיפות לקמח מלא".
 
לטענת קינן-פינץ, אחד הויטמינים החשובים ביותר אשר מחסור ממנו יכול להעיד על בעיות בויסות החושי הוא ויטמין 1B. ויטמין זה נמצא בדגנים וקמחים מלאים, בשר אדום, וקטניות ולכן רצוי להרגיל את הילד למוצרים מקמח מלא. כמו כן, רצוי להקטין משמעותית את כמות הפחמימות שכן הן נוטות לקחת את רוב הויטמין 1B, במקום שיילך לשיפור הויסות החושי. "חשוב לציין כי ויטמינים ממשפחת B יכולים להעלות רמת היפר אקטיביות ולכן ויטמין זה טוב בעיקר לילדים אשר סובלים מרגישות תחושתית מסוג היפוסנסיטיבי, היא מוסיפה.
 
האם קיימים סוגים שונים של טיפול לסוגים שונים של ויסות חושי?
"לעיתים יינתן טיפול תזונתי מסוים לסוגים ספציפיים של רגישות תחושתית." אומרת קינן-פינץ: "ילדים הסובלים מבעיות בוויסות החושי הקשורות לחושים של ריח, טעם ושמיעה לרוב סובלים מחוסר באבץ, אשר משפר משמעותית את מערכת הויסות החושי במוח. ילדים אלה מאופיינים לרוב בכך שמכניסים חפצים לפה, רגישים לרעשים סביבתיים ולריחות, כך שלרוב יריחו מאכלים וישפטו אותם על פי הריח." 
"נושא האבץ בתזונה הוא בעייתי שכן זהו מרכיב שחסר בתזונת ילדים. אפשר למצוא אותו בעיקר באגוזים וגם בטחינה משומשום מלא וכן בבשר אדום,חלב וחלמון ביצה. לילדים שאני מאבחנת אני ממליצה בנוסף למזון לתת גם על קפסולות של אבץ מסוג מונו-מתיונין אשר לצערי נמכרות בינתיים רק בארה"ב, אז אם יש דוד שנוסע לארה"ב, זה הזמן לבקש שיקנה".
 
להתמודד עם "סרבני אוכל בריא"
"ישנם ילדים שאנו קוראים להם 'סרבני אוכל בריא', וזאת אכן בעיה או יותר נכון אתגר להורים. ילדים הסובלים מבעיות מהפרעות בוויסות החושי בהקשר לחוש הטעם לרוב אוהבים מרקמים מסוימים ואינם מוכנים לנסות מרקמי אוכל אחרים. דרך טובה מאוד לשכנע ילד לנסות דברים חדשים היא הדרגתיות. אם ילד שונא למשל צבע ירוק, הוריו צריכים לאט לאט להחדיר את הצבע למזון, כל פעם להעלות את הכמות. צריך לשלב את הצבע והמרקם שהוא לא אוהב עם צבעים ומרקם שהוא אוהב יותר והכל יחד איתו, לנסות הכל איתו כדי שלא יהיה חשדן". 
האם ניתן לתת גם תוספי מזון?
"כפי שאמרתי, אבץ ו-1B הם תוספים מועילים להעלאת ויצירת מנגנון קשב וויסות חושי בראש, וכן לשיפור בעיות הקשב והריכוז." מסבירה קינן-פינץ: "תוספי מזון נוספים אשר מורידים רגישות יתר ומשפרים קשב הם אומגה 3 וקפסולות טיאמין. ממחקר שנעשה ב-2009 על עכברים, התגלה כי כאשר נתנו לעכברים תוסף של אומגה 3 נצפה שיפור משמעותי ביכולתם לווסת ולשלוט ברעשים מסביבם. לטענת החוקרים גם אצל בני אדם הסובלים מהפרעות חושתיות כגון רגישות יתר לרעשים דיאטה המכילה אומגה 3 יכולה לתרום לפתרון הבעיה.
 
יש לך המלצות נוספות להורים?
"שינויים בתזונה צריכים להיות הדרגתיים ולכלול את כל בני המשפחה", אומרת קינן-פינץ: "הילד הסובל מבעיות בויסות החושי צריך לראות שכולם משנים הרגלים ושהוא לא יוצא דופן. בנוסף, אחת הדרכים החשובות ביותר להרגיל ילדים עם הפרעות תחושתיות לשינויים התזונתיים היא להרגיל אותם לאט לאט ולשתף אותם בכל תהליכי השינוי. אם יש משהו שילד מאוד נרתע ממנו צריך לברר מה מפריע לו, אולי המרקם או הטעם ואז לחשוף אותו למוצר, לתת לו לגעת ולטעום. שיתוף הילד בהכנת האוכל וכן ההתנסות עם ההורים ביחד בבישול ובטעימות מקלים על הילד את השינויים ותורמים ליצירת הרגלים חדשים. חשוב להבין כי שינויים בהרגלי אכילה לא קורים בין לילה, לגוף לוקח כ-6 שבועות להתרגל לשינוי התזונתי. התהליך לוקח זמן, וחשוב לתת לילד את התחושה שמעריכים אותו על כך שמתגבר על דחייתו ממאכלים." אומרת תלמה קינן-פינץ ומוסיפה לסיום: " לפני שההורים רצים לקנות אבץ, חשוב מאוד קודם כל לאבחן ולערוך בדיקות מקיפות לילד, ורק לאחר מכן להרכיב לו את התפריט ואת התוספים התזונתיים המתאימים לו על ידי איש מקצוע המתמחה בגישה הביו-רפואית או בטיפול בתזונה בילדים עם לקויות התפתחותיות."
 
 

 

  • Sponsores By:
  • בינת מערכות תוכנה
  • אינטרנט בינת
  • GoLinks
  • Davit
  • קרן
  • קרן